(עדכון אחרון: 01.05.10)

לסטיב טיילור אתר אינטרנט בכתובת כריות-סטיב.com בו הוא מציע למכירה כריות להגנה על הגוף בענפי הספורט האתגרי. אתרו של סטיב הינו אתר פופולארי והשם כריות-סטיב.com הפך לשם נרדף לכריות איכותיות. סטיב, אשר חושש מתחרות, מעוניין לדעת האם באפשרותו לרשום את הדומיין כריות-סטיב.com כסימן מסחר וכך למנוע מאחרים מלהשתמש בו לצרכיהם.

הכתובת לתשובה הינה בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

לפי סעיף 1 לפקודה, סימן מסחר הינו אותו "מותג" אשר משמש בעל עסק לצורך שיווק המוצר (למשל מייקרוסופט, קוקה-קולה, זארה וכדומה).

כך, כאשר אנו רוכשים מוצר אשר נמכר תחת סימן המסחר אנו יכולים להניח מה איכות המוצר או השירות נוכח חוויותינו הקודמות עם מוצריו של בעל סימן המסחר – אנו יודעים, פחות או יותר, את טיב המוצר עוד לפני שאנו רוכשים אותו.

סעיף 1 לפקודת סימני מסחר

בפקודה זו -

"סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

"סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;

"סימן מסחר רשום" - סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו;

"סימן שירות" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

"סימן מאשר" - סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו;

"סימן קיבוצי" - סימן מסחר או סימן שירות השייך לחבר -בני -אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם, וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות;

"הפרה" - שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך -

(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

(2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;

(3) בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן או לענין טובין מאותו הגדר;

(4) בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו, לענין טובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום, עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור;

"מדינת האיגוד" - מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי מכוח אמנת פריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי, לרבות שטחי ארץ שהאמנה הוחלה עליהם מכוח סעיף 16 שני לאמנה;

"ארגון הסחר העולמי" - ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

"מדינה חברה" - מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

"ציון גאוגרפי" - ציון המזהה בישראל טובין כטובין שמקורם באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של הטובין, בעיקר לכך שמקורם באותו אזור גאוגרפי;

"השר" – שר המשפטים.

 

סגור

בשונה מהגנת זכות יוצרים, על מנת שסימן מסחר ייהנה מהגנה לפי הפקודה יש לרושמו אצל רשם סימני המסחר. עלות הגשת בקשה לרישום סימן מסחר אינה גבוהה (אגרת בקשה לרישום עומדת כיום על 1,446 ש"ח), אך לפני שאנו ממהרים לשלוף את הארנק - לא כל סימן מסחר אכן כשר לרישום.

הסעיפים בפקודה אשר עוסקים בשאלה האם סימני מסחר אכן כשרים לרישום, מופיעים בפרק ג' לפקודה אשר כותרתו "כשרות לרישום".

הדרישה הראשונית, המופיעה בסעיף 8 לפקודה, היא שעל מנת שסימן מסחר יהיה כשר לרישום עליו להיות בעל אופי מבחין. הכוונה הינה כי בעיני הצרכן, סימן המסחר מבחין ומבדיל בין מוצרים ושירותים של בעל העסק לבין מוצרים ושירותים של אחרים. מסיבה זו שם גנרי, כגון טלפון או מכונית, אינו יכול להרשם כסימן מסחר (לעומת Nike לחברת נעליים, או Apple לחברת מחשבים).

סעיף 8 לפקודת סימני מסחר

(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב)   הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.

 

סגור

דרישות נוספות (או אם לדייק - הגבלות) מופיעות בסעיף 11 לפקודה. כך למשל בין הסימנים אשר סעיף 11 לפקודה קובע שאינם כשרים לרישום, ניתן למצוא סימנים הפוגעים בתקנת הציבור, סימנים אשר העלולים להטעות את הציבור, או סימנים הזהים או דומים עד כדי להטעות לסימן מסחר רשום אחר ואשר משמשים לסימון אותם סוגי מוצרים.

סעיף 11 לפקודת סימני מסחר

סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(1) סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו או על חסותו של הנשיא, וסימן שניתן להסיק ממנו על קשר או חסות כאמור;

(2) דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין -לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם;

(3) שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות, וכל סימן הדומה להם, וכן סימן שניתן להסיק ממנו שבעלו נהנה מחסות ראש מדינה או ממשלה, או שהוא מספק טובין או מעניק שירותים לראש מדינה או ממשלה, והכל אם לא הוכח לרשם כי בעל הסימן זכאי להשתמש באותו סימן;

(4) סימן שמופיע בו ביטוי מאלה - "פטנט", "נרשם פטנט", "על פי כתב ממלכתי", "רשום", "מידגם רשום", "זכות יוצרים", "חיקויו של זה - זיוף" - או ביטוי כיוצא באלה;

(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;

(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;

(6א) סימן הכולל ציון גאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;

(6ב) סימן הכולל ציון גאוגרפי נכון מילולית, אולם יש בו מצג שווא כאילו מקורם של הטובין באזור גאוגרפי אחר;

(7) סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד, או הדומה לו;

(8) סימן שיש עליו תמונתו של אדם, זולת אם נתקבלה הסכמתו של הנוגע בדבר, ואם היא תמונתו של אדם שמת - ידרוש הרשם הסכמתם של שאיריו, זולת אם קיימים לדעתו טעמים סבירים שלא לעשות כן;

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;

(11) סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;

(12) סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו אזור גאוגרפי;

(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;

(14) סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

 

סגור

מה לגבי סימן המורכב מכמה מילים, חלקם בעלי אופי מבחין וחלקם לא - האם נוכל לרשום את צירוף המילים כסימן מסחר?

התשובה לכך הינה בחיוב, שהרי צירוף המילים יחדיו יוצר אופי מבחין, אך במקרה זה קובע סעיף 21 לפקודה כי ניתן יהיה לדרוש מבעל הסימן לוותר מראש על הזכות לשימוש ייחודי לגבי חלק מהסימן (רישום צירוף המילים "כריות-סטיב", למשל, תוך ויתור על האפשרות להגביל אחרים מלהשתמש בכל אחת ממילים "כריות" ו- "סטיב" בנפרד).

סעיף 21 לפקודת סימני מסחר

(א) היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראו הרשם או בית המשפט העליון שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאים הם, בבואם להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתם לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום.

(ב) ויתור לפי סעיף זה לא יפגע אלא בזכויות בעל הסימן הנובעות מרישומו של הסימן, אך לא בשום זכות אחרת שלו.

 

סגור

ומה לעניין שם דומיין - האם דומיין כשר לרישום?

ציינו כי סימן המסחר אמור לשמש את בעל עסק לצורך שיווק המוצר וכך, לפני שאנו בודקים האם לסימן המסחר אופי מבחין, עלינו לשאול את עצמינו האם הדומיין משמש לצורך שיווק המוצר או שמא הוא מהווה כתובת בלבד?

השאלה היא האם סטיב משתמש בדומיין כריות-סטיב.com ככתובת URL בלבד ולמעשה משתמש בשם אחר לצורך שיווק המוצרים, לוגו האתר ועל כן הדרך, או שמא השם כריות-סטיב.com משמש סימן מסחר לכל דבר.

אם שם הדומיין אכן משמש, או מיועד לשמש, לצורך שיווק המוצרים או השירותים - ניתן יהיה לרשום את הדומיין עצמו כסימן מסחר (שרה פרזנטי, דיני זכויות יוצרים (מהדורה שלישית, אוגוסט 2008, הוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ), עמ' 674). בעת הרישום סביר להניח כי נידרש לוותר מראש על השימוש הייחודי בסיומת (co.il, com ועל כן הדרך).

< האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו - לייעוץ משפטי פרטני ניתן ליצור קשר >

יצירת קשר

על מנת להתייעץ, צרו איתנו קשר:
שם:
דוא"ל:
הודעה: