חיפוש באתר
סוזן ווקר, אשר מחפשת דרכים לפרסם את אתרה, נתקלה בהצעה מעניינת - פרסום באמצעות Pop-ups אשר יקפצו כאשר גולש, אשר מתוקנת במחשבו תוכנה מסויימת, מבקר באתרים בעלי תוכן דומה.
כיום, תודות לתוכנות כגון Spybot ו- AdAware תופעה זו פחות מוכרת אך כולנו נתקלנו בה בעבר - תוכנה כלשהי "משתלטת על המחשב" ומקפיצה פרסומות, מדי פעם, כאשר אנו גולשים ברשת האינטרנט.
הבעיה עם פרסומות קופצות, אשר מקורן לא באתר עצמו כי אם בתוכנה השוכנת במחשב והפועלת ללא ידיעת הגולש, היא שהן עלולות ליצור רושם כי מקורן באתר בו מבקר הגולש וכך ליהנות מהמוניטין של אתר זה (שכן הגולש יסבור שהמוצר המוצג בפרסומת אכן שייך לאתר בו הוא מבקר). הנאה זו יכולה, לכאורה, להיכנס לגדר הפרת סימן מסחר.
הפסיקה האמריקאית עסקה בנושא זה במספר תביעות שהוגשו כנגד האתר WhenU.com אך נדחו לאחר שבית המשפט קבע כי אופן הצגת הפרסומות אינו מעלה חשש לבלבול באשר למקור הפרסומת. לדעתו של פרידמן (עמיר פרידמן, סימני מסחר (מהדורה שנייה, התשס"ה-2005, הוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ), עמ' 875-876), כאשר הגולש אינו מודע לכך כי תוכנה זרה היא שמציגה את הפרסומות והפרסומת מוצגת, לכאורה, בחסות האתר, עלול להיפגע ערכו של סימן המסחר של בעל האתר.
אף אם לא קיימת בעיה במישור של סימני מסחר איננו יוצאים מכלל בעיה, שכן כאשר חלונית הפרסומת עלולה להטעות את ציבור הגולשים לחשוב כי קיים קשר בין האתר המפורסם לבין האתר בו הם גולשים, הצבת הפרסומת עלולה להוות גניבת עין.
עוולת גניבת עין מופיעה בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), ולפיה אסור לבעל עסק לגרום לכך שהמוצרים או השירותים שהוא מציע ייחשבו, בטעות, למוצרים או שירותים הקשורים לעסק אחר.
סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות
בשונה מהפרת סימן מסחר לפי פקודת סימני מסחר, עוולת גניבת עין אינה דורשת שסימן מסחר יירשם על מנת שתוענק הגנה, כי אם מוניטין של בעל סימן המסחר וחשש להטעיית ציבור הצרכנים.
חשוב לדעת שלפי סעיף 13 לחוק, עוולת גניבת עין נושאת עימה גם פיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 שקלים חדשים!
יודגש כי יש להבחין בין מקרה בו הפרסומות מוצגות על פי בקשה מפורשת של הגולש, אשר התקין את התוכנה המציגה ומודע להעדר הקשר בין האתר לפרסומות, לבין מקרה בו פרסומות אלו מוצגות ללא הסכמתו של הגולש ומבלי שיידע על היעדר הקשר.