שימוש ב- Meta-tags

Meta-tags הינן שורות קוד, תגיות html, המכילות מידע אודות דף האינטרנט ומיועדות לשימוש הדפדפנים ומנועי החיפוש. התגיות מופיעות בחלק ה- Header של דף האינטרנט ועל כן אינן מוצגות לגולש, אף שניתן לראותן בבחינת קוד המקור.

השימוש ב- Meta-tags נועד לספק מידע אודות האתר, אך אף שהייעוד של התגיות הינו לשימוש הוגן נפוצה הפרקטיקה של הצבת סימני מסחר של מתחרים ב- Meta-tags. לעניין זה חשוב שנבחין בין שני סוגים של תגיות:

• Keywords - תגית המציגה את מילות המפתח של האתר ואשר משמשת את מנועי החיפוש לצורך אינדוקס האתר.
• Description - תגית המציגה את תיאור האתר, ואשר משמשת לעיתים את מנוע החיפוש לשם הצגת תיאור האתר לעיני הגולש.

סימן מסחר הינו, כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), סימן המשמש, או המיועד לשמש, אדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם.

לעניין תגיות ה- Keywords נקבע בפסיקה האמריקאית כי כאשר בעל אתר מציב בתגית זו סימן מסחר של אחר, ללא צורך ממשי או הוגן אלא אך ורק במטרה ליהנות מהמוניטין של בעל סימן המסחר, הרי שמדובר בהפרה של סימן מסחר (עמיר פרידמן, סימני מסחר (מהדורה שנייה, התשס"ה-2005, הוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ), עמ' 877).

לעומת זאת, כאשר האתר "המפר" הוכיח כי השימוש היה הוגן, קיבלו בתי המשפט האמריקאים את הטענה.

דוגמא לשימוש הוגן ניתן לראות בפסק דין Playboy v. Welles האמריקאי (Playboy Enterprises Inc. v. Welles, 279 F.3d 796), שם תבע מגזין Playboy דוגמנית אשר כללה ב- Meta-tags של אתרה את סימן המסחר של מגזין הגברים המפורסם.

בית המשפט קיבל את טענתה של הדוגמנית כי השימוש הינו הוגן ולגיטימי שכן מדובר בחלק מהרזומה שלה (במהלך קריירת הדוגמנות שלה היא אכן עבדה במגזין) ודחה את התביעה (חשוב לציין כי בית המשפט ייחס חשיבות לכך שה- Meta-tags אינם גלויים לעיני הגולש).

בפועל, הבעייתיות המשפטית של תגית ה- Keywords הופכת עם השנים ללא רלוונטית בשל ההסדרה הטכנולוגית של הנושא. מנועי החיפוש, אשר הפנימו כי תגיות אלו מנוצלות לרעה ופוגעות באמינות תוצאותיהם, הורידו את משקלם של תגי המטא עד לכדי התעלמות מוחלטת מתוכנם.

לעומת תגית ה- Keywords הנסתרת מעיני הקורא, תגית ה- Description נועדה להצגה על ידי מנוע החיפוש ומהווה, מבחינה מסויימת, פרסומת או סימון של האתר.

סעיף 1 לפקודה מונה ארבע חלופות להפרה של סימן מסחר:

1. שימוש בסימן מסחר רשום, או סימן הדומה לו, לשם סימון מוצרים או שירותים באותו סיווג שבו נרשם סימן המסחר.
2. שימוש בסימן מסחר רשום לשם פרסום מוצרים או שירותים באותו סיווג שבו נרשם סימן המסחר.
3. שימוש בסימן מסחר מוכר היטב, גם אם אינו רשום (או סימן הדומה לו עד כדי להטעות), לסימון מוצרים או שירותים באותו סיווג שבו ידוע סימן המסחר.
4. שימוש בסימן מסחר רשום וגם מוכר היטב לסימון מוצרים או שירותים מסיווגים אחרים - כאשר השימוש מורה על קשר בין המוצרים לבעל הסימן וכאשר השימוש עלול לפגוע בבעל הסימן.

מאחר וסביר להניח שמטרת האתר שלנו זהה לסיווג של המתחרה, כאשר אנו מציבים סימן מסחר של מתחרה בתגית ה- Description אנו עלולים לחוב בגין הפרה של סימן המסחר, זאת בין אם מדובר בסימן מסחר רשום ובין אם סימן המסחר אינו רשום, אך הינו מוכר היטב.

סעיף 1 לפקודת סימני מסחר

בפקודה זו -

"סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

"סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;

"סימן מסחר רשום" - סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו;

"סימן שירות" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

"סימן מאשר" - סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו;

"סימן קיבוצי" - סימן מסחר או סימן שירות השייך לחבר -בני -אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם, וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות;

"הפרה" - שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך -

(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

(2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;

(3) בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן או לענין טובין מאותו הגדר;

(4) בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו, לענין טובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום, עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור;

"מדינת האיגוד" - מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי מכוח אמנת פריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי, לרבות שטחי ארץ שהאמנה הוחלה עליהם מכוח סעיף 16 שני לאמנה;

"ארגון הסחר העולמי" - ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

"מדינה חברה" - מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

"ציון גאוגרפי" - ציון המזהה בישראל טובין כטובין שמקורם באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של הטובין, בעיקר לכך שמקורם באותו אזור גאוגרפי;

"השר" – שר המשפטים.

 

סגור