חיפוש באתר
כאשר אנו מנסחים תקנון אתר נוח לנו להתפתות ולנסח את ההסכם בצורה שמיטיבה איתנו, אבל חשוב לדעת שעל הסכמים ברשת האינטרנט חלים ההוראות הנוגעות לחוזים אחידים, וביניהן אלו המאפשרות לבית המשפט לבטל תנאים המקפחים את ציבור הצרכנים.
חוזה אחיד, כהגדרת סעיף 1 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "החוק"), הינו חוזה אשר תנאיו, כולם או חלקם, נקבעו מראש על מנת לשמש לחוזים בין יוצר החוזה לבין מספר אנשים לא ידוע. נראה כי תקנון האתר עונה להגדרה זו.
סעיף 1 לחוק חוזים אחידים
כאשר הסכם הינו חוזה אחיד, הרי שסעיף 3 לחוק החוזים האחידים קובע כי בתי המשפט יבטלו תנאים מקפחים - תנאים אשר לפי נסיבות החוזה נותנות לספק יתרון בלתי הוגן.
סעיף 3 לחוק חוזים אחידים
עלינו לקחת בחשבון כי לא כל תניה השוללת זכויות מסוימות מהצרכן תהווה תניה מקפחת – מבחן הקיפוח הינו מבחן ההגינות והסבירות (ע"א 764/76 שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד בע"מ), ותנאי ייחשב כמקפח רק אם יש בו הגנה על אינטרס כלכלי או אחר של הספק מעבר לנתפס כראוי ומקובל בסוג ההתקשרות (בג"צ 294/91 חברה קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום, פ"ד מו (2) 464).
בנוסף להגדרה זו, סעיף 4 לחוק החוזים האחידים קובע רשימה של תנאים אשר חזקה כי הם מקפחים, וביניהם למשל התנאים הבאים אשר ניתן לראות בהסכמי משתמש רבים:
- תנאי אשר פוטר, באופן בלתי סביר, את הספק מאחריות.
- תנאי אשר מקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל את החוזה או לשנות את חיוביו המהותיים.
- תנאי אשר מקנה לספק זכות לשנות, על דעתו בלבד, חיובים המוטלים על הלקוח.
- תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר.
סעיף 4 לחוק חוזים אחידים
נקודה חשובה נוספת בניסוח חוזה אחיד הינה כי יש להיזהר במיוחד מסעיפים דו משמעיים. כאשר חוזה מנוסח על ידי צד אחד בלבד, יש להיזהר מ-"כלל הפרשנות נגד המנסח".
כלל זה הינו כלל פרשנות המושרש היטב בדיני החוזים הישראליים ולפיו בנסיבות בהן טקסט מסויים נתון לשני פירושים סבירים, יועדף אותו הפירוש מבין השניים הפועל לרעת האינטרס של המנסח (רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח (4) 70).
