קישורים, מסגור ואובייקטים

סאלי הרפר, אשר נואשה מכתיבת תוכן מקורי באתרה, החליטה לפתור את הבעיה בדרך מקורית - במקום לכתוב תוכן משל עצמה, היא תפנה לתוכן קיים באתרים אחרים. כך לדוגמא, במקום לעבוד ככתבת במשרה מלאה היא תתן קישור לכתבות באתרי חדשות או תשלב את הכתבה בתוך האתר באמצעות מסגרת פנימית ובמקום להתאמץ להשיג תמונות מתאימות לאתרה, היא פשוט תפנה לתמונות המופיעות באתרים אחרים. סאלי תוהה האם קיימת בעיה בפעולות אלו שהרי לכאורה - היא איננה מעתיקה דבר.

שימוש במסגרות (Framing) כדי להציג אתרי אינטרנט אחרים בתוך הדף שלנו, קישורי עומק המקשרים לדפי אינטרנט תוך עקיפת דף הבית (Deep Linking) והכללה של אובייקטים ישירות בדפי האתר (Inlining או Embedding) הינן שיטות נפוצות לשילוב חומרים זרים באתר האינטרנט מבלי להעתיק בפועל את החומר.

שלושת הטכניקות, עד כמה שהן נפוצות, מעלות סוגיות של הפרת זכות יוצרים, הפרת סימני מסחר, גניבת עין, התערבות לא הוגנת וכמובן שגם עשיית עושר ולא במשפט (חשוב להדגיש שהדיון בסוגיות אלו בהקשר זה טרם הוכרע (טוני גרינמן, זכויות יוצרים (מהדורה שנייה, התשס"ט-2008, הוצאת איש ירוק), עמ' 709).

הפרת זכות יוצרים

האם שילוב חומרים זרים, מבלי להעתיק אותם כלל, מהווה הפרת זכות יוצרים?

אחת הזכויות הבלעדיות של היוצר על פי סעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 הינה העמדת היצירה לרשות הציבור - "עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם".

לפי דברי ההסבר להצעת חוק זכות יוצרים (הצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה-2005, ה"ח 196), מטרתה של הזכות להעמיד את היצירה לרשות הציבור הינה: "לקבוע זכות המתייחסת במפורש להעמדת יצירה לרשות הגולשים ברשת האינטרנט".

אם כן, גם כאשר איננו מעתיקים את היצירה, עצם הצגתה של היצירה באתר שלנו עלולה להוות העמדת היצירה לרשות הציבור - זכות השמורה בלעדית לבעל זכות היוצרים ואשר הפרתה מהווה הפרת זכות יוצרים.

להרחבה בנושא זכויות יוצרים, ראו מאמר "זכויות יוצרים והאינטרנט".

הפרת סימני מסחר

סימן מסחר משמש לזהות ולקשר מותג מסוים עם בעל עסק, וכך מאפשר לצרכנים ליהנות ממידע בסיסי אודות טיב המוצר. כאשר אנו משתמשים בקישורי עומק וקישורים ממוסגרים בצורה לא זהירה, הרי שאלו עלולים להפר את סימן המסחר של האתר אליו אנו מפנים.

מהי אותה הפרת סימן מסחר?

הפרת סימן מסחר מוגדרת בסעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") כאשר הסעיף מונה מספר אפשרויות להפרה:

1. שימוש בסימן מסחר רשום, או סימן הדומה לו, לשם סימון מוצרים או שירותים באותו סיווג שבו נרשם סימן המסחר.
2. שימוש בסימן מסחר רשום לשם פרסום מוצרים או שירותים באותו סיווג שבו נרשם סימן המסחר.
3. שימוש בסימן מסחר מוכר היטב, גם אם אינו רשום (או סימן הדומה לו עד כדי להטעות), לסימון מוצרים או שירותים באותו סיווג שבו ידוע סימן המסחר.
4. שימוש בסימן מסחר רשום וגם מוכר היטב לסימון מוצרים או שירותים מסיווגים אחרים - כאשר השימוש מורה על קשר בין המוצרים לבעל הסימן וכאשר השימוש עלול לפגוע בבעל הסימן.

קישורי עומק וקישורים ממוסגרים עלולים ליצור רושם חזק לפיו קיים קשר עסקי בין שני האתרים - שהמוצרים והשירותים שאנו מציעים באתרנו קשורים ושייכים בעצם לבעל סימן המסחר,  וכך ליהנות מסימן המסחר ומהמוניטין של האתר אליו אנו מפנים (יהונתן בר שדה, האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון (מהדורה שנייה, מרץ 2002, הוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ), עמ' 471).

להרחבה בנושא סימני מסחר, ראו מאמר "הגבלות על רישום דומיין".

גניבת עין

עוולת גניבת עין מופיעה בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), ולפיה אסור לבעל עסק לגרום לכך שהמוצרים או השירותים שהוא מציע ייחשבו, בטעות, למוצרים או שירותים הקשורים לעסק אחר.

סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות

(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.

 

סגור

שימוש לא זהיר בקישורי עומק או קישורים ממוסגרים עלול להוביל לאשליה כי האתרים, ועל כן השירותים המוצעים באתרים, הינם קשורים, וכך להיכנס לגדרה של עוולת גניבת עין.

להבדיל מסימן מסחר, בגניבת עין אין צורך כי סימן המסחר יהיה רשום או מוכר היטב בכדי שתוענק הגנה – כל שנדרש להוכיח הינו מוניטין של בעל סימן המסחר וחשש להטעיית ציבור הצרכנים.

חשוב לדעת שלפי סעיף 13 לחוק, עוולת גניבת עין נושאת עימה גם פיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 שקלים חדשים!

עשיית עושר ולא במשפט

שימוש בקישורי עומק, קישורים ממוסגרים והכללת אובייקטים מאפשרת לאתר לנתב את גולשיו ישירות לתוכן המבוקש, תוך עקיפת דף הבית של האתר אליו אנו מפנים. פעולה זו עלולה להסב לאתר המופנה הפסד כספי, שכן פעמים רבות מכיל דף הבית פרסומות המהוות את המודל העסקי של האתר.

תנועת גולשים שווה כסף שהרי תשלום לפרסומות נקבע לפי כמות הגולשים באתר. כאשר אנו משלבים תוכן של אחר, אנחנו נהנים מתנועת הגולשים המחפשים תכנים אלו, ובצד השני של המטבע - אם אנחנו מפנים ישירות לתוכן תוך עקיפת שאר האתר, הכנסותיו של האתר אליו אנו מפנים יורדות. למעשה, מבחינה מסויימת אנחנו מתעשרים על חשבון האתר אליו אנו מפנים.

סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט-1979 קובע שכאשר אדם מתעשר על חשבון חברו, עליו להשיב לו את אותה התעשרות.

סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט

(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה.
(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת.

 

סגור

יתכן ובמקרים מסוימים, בהם ניתן לייחס את תנועת הגולשים של האתר המפנה לתכנים של אתר אחר, תחול אם כן עוולת עשיית עושר ולא במשפט.