חיפוש באתר
האם אנו עלולים למצוא עצמנו מועמדים לדין במדינות זרות, על פעולות שעשינו ברשת האינטרנט מביתנו החם?
דוגמא לבעיה זו ניתן למצוא בסכסוך המשפטי שבין חברת Yahoo! לליגה למניעת גזענות ואנטישמיות בצרפת. מכירת פריטים נאצים הינה אסורה בדין הצרפתי, וכאשר Yahoo! הציעו פריטים מעין אלו למכירה, קבע בית המשפט הצרפתי כי החברה האמריקאית עברה על החוק הצרפתי שכן גם אזרחים צרפתים יכלו לגלוש באתרה (Ligue contre le racisme et l'antisémitisme et Union des étudiants juifs de France c. Yahoo! Inc. et Societe Yahoo! France).
חברת Yahoo! הגישה לבית המשפט בקליפורניה בקשה לצו הצהרתי לפיו תקיפת חופש הביטוי של חברה אמריקאית, בארה"ב, יכולה להיעשות אך ורק לפי החוק האמריקאית. אף שבית המשפט נעתר בתחילה לבקשה זו והעניק צו זמני, בית המשפט שינה בהמשך את החלטתו וקבע כי חופש הביטוי אינו מאפשר ל- Yahoo! להפר את דינה של מדינה אחרת (United States Court of Appeals, Ninth Circuit. - 433 F.3d 1199, Yahoo! Inc. v. LICRA and UEJF, January 12, 2006).
סוגיות אלו של ברירת דין חשובות בעיקר עת אנו עוסקים בנושאים בעלי פוטנציאל פלילי, כמו הגרלות והימורים מקוונים. בשל אופייה חסר הגבולות של רשת האינטרנט, מפעילי משחקים המותרים במדינה אחת עלולים למצוא עצמם נאשמים בהפרת חוקיה של מדינה אחרת.
בעניין פורנוגרפיה, בפסק דין Thomas האמריקאי (US v. Thomas, 74. F3d 701 (6th Cir. 1996)) גזר בית המשפט בטנסי עונש מאסר על בני זוג מקליפורניה, אשר הפעילו מערכת BBS (מערכת לוחות מודעות) להפצת תמונות פורנוגראפיות. פסק דין זה הינו פסק דין בעייתי, אך הוא מהווה דוגמא למקרה בו מעשים אשר יתכן וחוקיים במדינה אחת, יובילו להרשעה במדינה אחרת (החוק בארצות הברית הגדיר באותה תקופה חומר תועבה על בסיס אמות המידה של הקהילה המקומית – מה שאסור בטנסי יכול בהחלט להיות מותר בקליפורניה).
ומה לגבי מדינת ישראל?
בפסק דין סטיב רמבם (ק"פ 117/00 (שלום י-ם) סטיב רמבם נ` מרדכי מארק לוי, פורסם בפסק-דין) עסק בית המשפט בשאלה האם ניתן להחיל את חוק איסור לשון הרע הישראלי על פרסום אשר נעשה באתרים בחו"ל. במקרה זה פורסמה מודעה בעיתון ג'רוזלם פוסט אשר הפנתה את הקוראים לאתר אינטרנט ובו מאמר משמיץ.
בית המשפט קבע כי עבירת לשון הרע בדין הישראלי איננה עבירה תוצאתית אלא התנהגותית (אין זה משנה מה הייתה התוצאה, והאם אזרחי ישראל ראו את הפרסום, אלא עצם הפרסום), ומאחר והפרסום עצמו (הפצת המאמר המשמיץ) לא נעשתה בארץ, הרי שחוק איסור לשון הרע לא יחול.