אלמנטים מוגנים באתר

לאוליבר מוריס אתר לממכר גאדג'טים וצעצועים לחובבי מדע בדיוני. אוליבר, אשר בהעדר כסף לשלם למתכנת ומעצב מקצועי השקיע רבות בתכנות האתר, עיצובו ותוכנו, מעוניין לדעת האם יש לו זכות יוצרים בחלקים השונים של האתר או שמא ניתן להעתיק את אתרו ועמלו הרב יירד לטמיון.

לפי סעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, זכות יוצרים הינה הזכות הבלעדית לבצע ב"יצירה" פעולות מסוימות, ביניהן העתקה, פרסום, עשיית יצירה נגזרת ואף העמדה לרשות הציבור.

סעיף 11 לחוק זכות יוצרים

זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;

(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;

(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;

(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;

(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;

(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

 

סגור

כאשר אנו עוסקים ברשת האינטרנט, עלינו לבחון מה באתר האינטרנט מהווה "יצירה", כאשר סעיף 4 לחוק זכות יוצרים מונה סוגים שונים של יצירות הראויות להגנה, וביניהן יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוזיקלית.

נבחן כעת היבטים שונים של אתר אינטרנט ונבחן האם אלו מתיישבים עם הגדרת יצירה.

סעיף 4 לחוק זכות יוצרים

היצירות שבהן יש זכות יוצרים

4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

(2) תקליט;

ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.

(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.

 

סגור

חשוב לזכור כי אין בעובדה שהתוכן נמצא ברשת האינטרנט בכדי לפגוע בקיום זכות יוצרים - תוכן האתר מוגן בהתאם לכללים הרגילים של הגנת זכות יוצרים (שרה פרזנטי, דיני זכויות יוצרים (מהדורה שלישית, אוגוסט 2008, הוצאת פרלשטיין גינוסר ב"מ), עמ' 621).

שפת התגיות

שפת התגיות של אתר אינטרנט, כדוגמת קוד HTML (HyperText Markup Language), נופל תחת הגדרתה הרחבה של היצירה הספרותית המופיעה בסעיף 1 לחוק:

"יצירה ספרותית" – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;

שפת התגיות (Markup Language) הינה קובץ מלל המורה לדפדפן כיצד להציג את דף האינטרנט. הקובץ מכיל את התוכן אותו אנו מבקשים להציג ותווי בקרה המורים לדפדפן כיצד להציג את התוכן.

טקסט ואובייקטים

טקסט האתר נכנס אף הוא תחת כנפיה של הגדרת היצירה הספרותית. כך גם נקבע בפס"ד לייבדיאנאס (תא (י-ם) 6182/04 לייבדיאנאס בע"מ נ' קופמוי-ווב בע"מ, פורסם בנבו) שם ראה בית המשפט את קבצי הטקסט השונים כיצירה ספרותית אחת, ובצורה דומה, קבצי גרפיקה יחסו תחת הגדרתה של יצירה אומנותית, קבצי שמע יזכו להגנה כיצירה מוסיקלית, וקבצי ווידאו כיצירה דרמטית.

משמעות הדבר, בעידן תוכן הגולשים, הינה כי תוכן הראוי להגנת זכות יוצרים נוצר כדבר שבשגרה, כאשר לעניין חשיבות ההגנה על תכנים אלו, קבע בית המשפט בפס"ד מראות אימג' (ת"א (מחוזי י-ם) 5068/03 מראות אימג' בע"מ נ' רדיקס טכנולוגיות בע"מ ואח' (לא פורסם)) לעניין שימוש בתמונות מתוך אתר אינטרנט כי:

הקלות בשימוש בחומרים מוגנים באתרי אינטרנט והסיכוי הנמוך לפעול מיידית כנגד המפר, או הכדאיות בתביעת המפר, אכן מצריכים מתן הגנה משמעותית לבעל הזכויות ופסיקת פיצוי סטטוטורי בגין הפרה על מנת להרתיע את הציבור מלהפר זכויותיו של היוצר.

סידור ועיצוב האתר

מה לעניין סידור ועיצוב האתר? האם הוא זוכה להגנה נפרדת מהקבצים הנפרדים?

שאלה זו חשובה במקרים בהם הטקסט אינו אותו טקסט, וקבצי הגרפיקה עצמם לא הועתקו או שאינם זכאים להגנה מלכתחילה, אך ה- "Look and Feel" של האתר זהה.

התשובה לכך הינה כי כאשר אנו בוחנים את קיומה של זכות יוצרים בסידור ועיצוב אתר אינטרנט, עלינו לראות בסידור ובעיצוב "לקט" של קבצי הגרפיקה והטקסטים המרכיבים אותו. לעניין לקט נקבע בפס"ד אייזנמן (ע"א 2790/96 Robert E.Eisenman ואח' נ' אלישע קימרון, פ"ד נד(3)817) כי:

כדי לבחון האם היצירה ראויה להגנה יש לראותה בכללותה, כשלמות אחת, אם למרות השימוש שעשה המחבר בנושא קיים, השקיע ביצירה די מאמץ וכישרון עצמאיים משלו, שמקורם בו, תהא היצירה מוגנת.

אם כך, נראה כי לא מן הנמנע כי תתגבש זכות יוצרים בסידור ובעיצוב האתר, אף אם לא התבצעה הפרת זכות יוצרים ביחס לקבצים האינדיווידואליים. למסקנה זו הגיע גם בית משפט השלום בפס"ד צור אבירם (תא (חי') 12313/04 צור אבירם נ' קומדה בע"מ, פורסם בנבו) כאשר קבע כי אתר האינטרנט עצמו מהווה יצירה ספרותית.