מהי זכות יוצרים

אמו של ג'ף מרדוק, המפסלת בחמר בזמנה בחופשי, מאמינה שפסלי החמר שלה מספיק מקוריים ויצירתיים בכדי שיזכו להגנת זכות יוצרים, ג'ף תוהה מהי המשמעות של זכות היוצרים - מה מותר לבצע ביצירות ללא רשות אמו ומהו משך הזמן שבו באפשרותה להגביל את השימוש ביצירותיה על ידי אחרים.

משך זכות היוצרים

למעט חריגים, בהתאם לסעיף 38 לחוק זכות יוצרים זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו.

קביעה זו וכן החריגים לה מופיעים בפרק 6 לחוק זכות יוצרים הכולל הוראות מיוחדות לעניין יצירה אשר פורסמה בעילום שם, יצירה אשר לה מספר בעלים, יצירה אשר זכות היוצרים בה שייכת למדינה, זכות יוצרים בתקליט, וכן משך זכות היוצרים כאשר במדינת המקור קיים דין שונה לעניין משך זכות היוצרים.

פרק 6 לחוק זכות יוצרים - תקופת זכות יוצרים

תקופת זכות יוצרים

38. זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה.

תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת

39. זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו.

תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם

40. לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.

תקופת זכות יוצרים בתקליט

41. זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.

תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה

42. זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה', תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.

סיום תקופת זכות יוצרים

43. תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות פרק זה.

תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא

44. (א) תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה:

(1) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית, כאמור בסעיף 2, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור בסעיף 8(א)(1);

(2) יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור.

(ב) בסעיף זה –

"ארץ המוצא", של יצירה –

(1) ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה;

(2) ביצירה שפורסמה לראשונה, בו-זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר;

(3) ביצירה שפורסמה לראשונה בו-זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה;

(4) ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו-זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם –

(א) ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל;

(ב) ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה אושהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין;

"יצירה" – יצירה כאמור בסעיף 4(א)(1);

"מדינה חברה" – מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות סעיף 9.

 

סגור

זכויות כלכליות

זכות זו הינה זכותו הבלעדית של היוצר לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה מרשימת פעולות המוגדרת בסעיף 11 לחוק, וביניהן העתקה, פרסום, שידור, העמדת היצירה לרשות הציבור ואף עשיית יצירה נגזרת.

סעיף 11 לחוק זכות יוצרים

זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;

(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;

(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;

(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;

(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;

(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

 

סגור

פעולות אלו באות לידי ביטוי גם ביצירות המועלות לרשת האינטרנט ובדרכי העמדתן לרשות הציבור, כאשר אנו נראה כעת כיצד פעולות יומיומיות ברשת האינטרנט מהוות פעולות אשר הזכות לבצען שמורה בלעדית לבעל זכות היוצרים:

העלאת תוכן לרשת האינטרנט, כמו גם הורדת תוכן ושליחתו, כרוכות כולן בהעתקת התוכן, פעולה המוגדרת בסעיף 12 לחוק זכות יוצרים כ:

עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות – (1) אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; (2) עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית; (3) עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית; (4) העתקה עראית של היצירה.

עיבוד התוכן עלול להוות עשיית יצירה נגזרת, המוגדרת בסעיף 16 לחוק כ:

עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד.

במקרים מסוימים העלאת המידע לרשת האינטרנט עלולה להוות פרסום, המוגדר בסעיף 1 לחוק כ:

הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית.

פרסום נוגע רק ליצירות אשר טרם פורסמו. מה לעניין הצגת יצירות קיימות ומפורסמות?

לעניין הצגת תכנים ברשת האינטרנט, הרי שטרם חיקוק החוק החדש, נתפסה הצגת תכנים ברשת האינטרנט כחלק מזכות היוצר לביצוע פומבי. כיום, ועל מנת להתאים את החוק לאמנות החדשות של הארגון הבינלאומי לקניין רוחני (WIPO), נקבעה העמדת היצירה לרשות הציבור כזכות נפרדת, המוגדרת בסעיף 15 לחוק כ:

עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם.

לעניין העברת תכנים בטכניקת Streaming, קיים ספק האם העברת התכנים נכנסת לגדר העמדה לרשות הציבור או לגדר שידור, המוגדר בסעיף 14 לחוק כ:

העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור.

נושא זה נדון בפס"ד The Football Association Premier League (בש"א 11646/08 The Football Association Premier League Ltd נ' פלוני (לא פורסם)), שם ניתחה כב' השופטת אגמון גונן את הזכויות הנפרדות של העמדה לרשות הציבור ושידור, וקבעה כי כפי הנראה:

המחוקק בחר לתחום את השידור במבחנים טכנולוגיים של העברה קווית או אלחוטית, כאשר נושא המחשוב והאינטרנט עמדו לנגד עיניו. על פני הדברים העברת נתונים בטכניקת streaming באמצעות תוכנות לשיתוף קבצים אינו מהווה שידור.

לקביעה זו חשיבות רבה במיוחד על רקע הקביעה כי במקרה וטכניקת ה- Streaming אינה זמינה לאנשים מקרב הציבור ממקום ומועד לפי בחירתם, לא תהא זו העמדה לרשות הציבור.

טכניקת סטרימינג, או "הזרמה", הינה טכניקה להעברת קבצי שמע ווידאו בצורה רציפה בסדרות של מנות קטנות של נתונים. בצורה זו באפשרות משתמש הקצה לצפות בקובץ ללא צורך בהמתנה לטעינת הקובץ במלואו.

זכויות מוסריות

מעבר לזכויות הכלכליות, ליוצר מוקנות גם זכויות מוסריות המופיעות בסעיף 46 לחוק זכות יוצרים ולפיהן אין לפגום ביצירה או לסלפה, ויש לציין את שם היוצר לגביה.

סעיף 46 לחוק זכות יוצרים

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

 

סגור

אנו רואים אם כן שתי זכויות מוסריות:

1. "זכות האבהות" - הזכות ששמו של היוצר ייקרא על יצירתו.
2. "הזכות לשלמות" - הזכות כי לא יוטל פגם ביצירתו.

אין לערבב בין הזכויות הכלכליות למוסריות – אזכור שמו של היוצר אינו פוטר מחבות עקב הפרת זכותו הכלכלית!