אמו של ג'ף מרדוק המפסלת להנאתה בחמר, רוצה לדעת כיצד ביכולתה להגן על יצירותיה מהעתקה והאם עליה לרשום את היצירה, או לסמנה בצורה מיוחדת, בכדי שתתגבש הגנת זכות יוצרים.
כיצד נוצרת זכות יוצרים ביצירה?
לפני שאנו נכנסים לשאלה מהן הדרישות הפורמאליות לקיום זכות יוצרים ביצירה, יש לבחון האם היצירה כשלעצמה ראויה שתהא עליה זכות יוצרים.
לעניין זה קובע סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, כי זכות יוצרים תהא ביצירות ספרותיות, אומנותיות, דרמטיות או מוסיקליות, ובלבד שהן מקוריות ושהן קובעו בצורה מסויימת.
סעיף 4 לחוק זכות יוצרים
(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;
(2) תקליט.
סגור
הרחבה לעניין שלושת התנאים למתן הגנה
אנו רואים בסעיף שלושה תנאים מצטברים כדי שתחול על יצירה זכות יוצרים.
- מקוריות – כדברי ההסבר לסעיף 4 להצעת החוק: "דרישת המקוריות עומדת במרכזה של הגנת זכות יוצרים, שכן אותה מקוריות היא שמצדיקה את הענקת הזכויות ביצירה".
נשים לב כי כפי שנקבע בפס"ד סטרוסקי (ע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן בע"מ, פ"ד מ(3), 340) "אין צורך שיצירה תהא חדשנית, כל שנדרש הוא שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה".
- יצירה מסוג מסוים – יצירה ספרותית, אומנותית, דרמטית או מוסיקלית
- קיבוע היצירה – קיבוע מוחשי של היצירה. דרישה זו מקובלת בשיטת המשפט האנגלו-סכסית, ואומצה על ידי הפסיקה אף טרם עיגונה המפורש בחוק החדש, כפי שאנו רואים בפס"ד Interlego, שם קבע בית המשפט העליון (ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin - Lines Bros S.A., פ"ד מח(4) 133) כי "לא די בכך שהביטוי ישכון בראשו של היוצר, אלא צריך שהוא יתגשם במציאות כדי שניתן יהיה לתת לו הגנה".
כדברי ההסבר לסעיף 4 להצעת החוק "הקיבוע אינו חייב להיות על ידי היוצר דווקא, ולעתים היוצר עשוי לבטא את יצירתו בעל פה, ולהסתייע באדם אחר שיקבע אותה בכתב או בדרך אחרת".
סגור
מאחר ומטרת דיני זכויות היוצרים בדין הישראלי והאמריקאי הינה קידום אינטרסים ציבוריים על ידי מתן תמריץ ליוצר ליצור, סעיף 5 לחוק מגביל את היקף הזכות וקובע כי זכות היוצרים לא תחול על רעיון, עובדה או נתון (וכדומה) במנותק מדרך הביטוי שלהם.
סעיף 5 לחוק זכות יוצרים
היקף זכות היוצרים ביצירה
5. זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים:
(1) רעיון;
(2) תהליך ושיטת ביצוע;
(3) מושג מתמטי;
(4) עובדה או נתון;
(5) חדשות היום.
סגור
הסיבה לכך שאנו מסרבים להעניק הגנה לנושאים אלו הינה כי הם אינם נושאים בחובם תרומה חברתית המצדיקה את מתן ההגנה אשר עלולה לחסום ולהגביל את אפשרות היצירה.
יש להבחין בין הרעיון העומד מאחורי היצירה ליצירה עצמה – כך לדוגמא, הנתונים היבשים המרכיבים את חדשות היום אינם ראויים להגנה, אך כאשר אנו לוקחים נתונים אלו ומרכיבים מהם כתבה, הכתבה עצמה בהחלט יכולה לגבש הגנת זכות יוצרים.
דרישות פורמאליות לקיום זכות יוצרים
לאחר שבחנו את היצירות הראויות לזכות יוצרים, נראה כיצד נוצרת זכות יוצרים והאם יש צורך ברישום היצירה או בסימונה בכדי לגבש זכות יוצרים.
רישום היצירה
בהתאם לסעיף 5(2) לאמנת ברן (אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואומנותיות, כ"א 21, עמ' 581), אשר ישראל חברה בה משנת 1950, זכות היוצרים לא תהיה כפופה לדרישה פורמאלית כגון רישום.
סעיף 5(2) לאמנת ברן
ההנאה מזכויות אלו והשימוש בהן לא יהיו כפופים לשום פורמליות; אותה הנאה ואותו שימוש לא יהיו תלויים בקיומה של הגנה בארץ מוצאה של היצירה. לפיכך, יהיו היקף ההגנה ואמצעי הפיצוי הנתונים למחבר לשם הגנת זכויותיו נקבעים אך ורק לפי חוקיה של הארץ בה נתבעת ההגנה, פרט להוראותיה של אמנה זו.
סגור
הרחבה לעניין דרישת הרישום על פי אמנת ברן והאמנה העולמית
על פי אמנת ברן, קיום זכות יוצרים לא תהא תלויה ברישום היצירה, אף שהאמנה אינה מגבילה את אפשרות המדינות החברות לבקש רישום כתנאי ראייתי - הוכחה כי היצירה אכן נוצרה על ידי הטוען להיות היוצר (דוגמא למדינה הדורשת רישום כתנאי ראייתי ניתן למצוא בארה"ב, הדורשת מאזרחיה רישום כתנאי להגשת התביעה ומנתינים זרים – במהלך התביעה ולפני שהסתיימה להתברר).
האמנה העולמית (אמנה עולמית בדבר זכות יוצרים, כ"א 5, עמ' 1), אשר אושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 1955, אינה מונעת מהמדינות החברות את האפשרות לקבוע דרישות רישום פורמאליות ביחס לתושביה, ובלבד שביחס ליצירות שנוצרו מחוץ לתחומן ועל ידי יוצר אשר אינו נתין אותה מדינה, תסתפקנה המדינות בציון זכות היוצרים ותאריך היצירה. כך בסעיף 3(1):
Any Contracting State which, under its domestic law, requires as a condition of copyright, compliance with formalities … shall regard these requirements as satisfied with respect to all works protected in accordance with this Convention and first published outside its territory and the author of which is not one of its nationals, if from the time of the first publication all the copies of the work published with the authority of the author or other copyright proprietor bear the symbol © ac-companied by the name of the copyright proprietor and the year of first publication placed in such manner and location as to give reasonable notice of claim of copyright.
במדינת ישראל, כחברה בשתי האמנות, זכות יוצרים אינה מותנית ברישום.
סגור
סימון היצירה
סעיף 64 לחוק זכות יוצרים קובע מספר חזקות להוכחת זהות היוצר, וביניהן - כאשר מופיע על יצירה שמו של אדם, חובת ההוכחה תהיה על הטוען אחרת.
סעיף 64 לחוק זכות יוצרים
חזקות
64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:
(1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;
(2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה;
(3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה.
סגור
אם כך – אף שאין צורך בסימון היצירה בכדי לגבש זכות יוצרים, סימון בעל הזכויות על גבי היצירה עלול לחסוך זמן התדיינותי רב.
מעבר לכך, כפי שציינו בהרחבה אודות האמנה העולמית - לסימון שם היוצר, שנת הפרסום ומקום הפרסום, חשיבות ביחס לאפשרות לתביעת הזכויות במדינות החברות באמנה העולמית אשר אף שהן דורשות מנתיניהן רישום של היצירה, הן יסתפקו בפרטים אלו ביחס לנתיני מדינות זרות.
הוספת הכיתוב "כל הזכויות שמורות לפלוני אלמוני, © 2009 ישראל" במיקום בולט בדף האינטרנט עלולה לחסוך זמן התדיינותי ולהקל על תביעת הזכויות.
המסקנה מהאמור היא כי מאחר ואין צורך ברישום היצירה בכדי לגבש זכות יוצרים, הרי שבאם יצירה הראויה לזכות יוצרים מועלית לרשת האינטרנט, היא חוסה תחת הגנת זכות יוצרים ללא צורך בפעולה נוספת או בהצהרה כי אין בהעלאת היצירה משום הפיכתה לנחלת הכלל.
