מטרת זכויות יוצרים

דיני זכויות היוצרים באו לאוויר העולם באנגליה של המאה ה-17 כמענה למהפכת הדפוס - מהפכה אשר אפשרה שכפול המוני של יצירות בעלות מינימאלית.

אנו נמצאים היום בעידן חדש, עידן המידע. אם המצאת הדפוס הפכה לאפשרית את מלאכת השכפול ההמוני, הרי שכיום באפשרותנו להעתיק יצירות שלמות באמצעות הקלקות בודדות על עכבר המחשב.

עידן המידע נותן אותותיו לא רק במלאכת ההפרה – מהפכת הווב-2 הובילה לכך שגולשים רבים יוצרים ומפרסמים תוכן ראוי להגנה מדי יום ביומו. אם בימים עברו הייתה מלאכת הכתיבה נחלתם של סופרים, הרי שבימים אלו נערות מעלות ליומן הרשת שלהן פואמות וסיפורים. חלפו להם הימים שדיוקנאות נעשו בהזמנת הפטרון – באמצעות תוכנות ציור זמינות ואיכותיות באפשרות בנו של השכן לעצוב תמונות לאתר האינטרנט שלו, וקול התופים שנובע מבית השכנים נובע לא ממערכת תופים יקרה כי אם מתוכנה המותקנת על האייפון של בנם המתבגר.

בדין הישראלי, זכויות היוצרים מוסדרים בשני חוקים – חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, אשר החליף את חוק זכות יוצרים 1911, ופקודת זכות יוצרים, 1924.

אף שמדובר בחוק חדש יחסית הוא אינו נותן מענה לכל השאלות העולות בקשר שבין דיני זכויות היוצרים לרשת האינטרנט (דבר מובן כאשר אנו חושבים על פער הזמנים שבין ההתפתחות הטכנולוגית של הרשת והליכי החקיקה).

לפני שאנחנו בוחנים את דיני זכויות היוצרים, כדאי להבין איזו מטרה הם משרתים, שכן לעיתים המטרה משפיעה גם על היישום בפועל.

בבחינת מטרות דיני זכויות היוצרים נהוג להבחין בין הגישה הרווחת במשפט הקונטיננטאלי לזו השוררת במשפט המקובל.

הגישה הקונטיננטאלית רואה בדיני זכויות היוצרים כנובעים מזכותו האישית, המוסרית, המוחלטת והבלתי מוגבלת של היוצר על יצירתו. אל מול הגישה הקונטיננטאלית, הגישה התועלתנית המקובלת במשפט הישראלי גורסת, כדברי ההסבר להצעת חוק זכות יוצרים (הצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה-2005, ה"ח 196), כי:

דיני זכות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור. האיזון נדרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה, והבטחת תחרות חופשית והוגנת.

ובמילים אחרות, דיני זכויות היוצרים נועדו לעודד את היצירה. על ידי כך שאנו מעניקים ליוצר מונופול מסוים על האפשרות ליהנות מהיצירה, אנו מעודדים אותו ליצור ולתרום לחברה.