אחריות אתר מכירות

סוזן ווקר רכשה סוללות באתר האינטרנט האהוב עליה, המוכר מוצרים רבים מספקים רבים. כאשר חלף זמן רב והסוללות בוששו מלהגיע, התקשרה סוזן למחלקת שירות הלקוחות, שם נטען בפניה כי האחריות לאספקת הסחורה מוטלת על הספקים ולא על האתר.

אתרי מכירות מסוימים משמשים כ"קניון וירטואלי", אתרים אשר אינם מוכרים את מוצריהם כי אם מתווכים בין הרוכש לספק המוצר או השירות. במקרה מעין זה – מי בעצם אחראי על הספקת הסחורה? כפי שנראה - אין קביעה חד משמעית בנושא זה והחלטת בית המשפט עלולה להיות מושפעת מנסיבות המקרה.

בפסק דין דינקין (ת"ק (באר שבע) 3162/05 דינקין אולגה נ' סקאל און ליין (אס.או.אל) 1999 בע"מ, לא פורסם) קיבל בית המשפט את טענת הנתבעת כי גולשים הרוכשים מוצרים דרך האתר מאשרים כי קראו את תקנון האתר, המכיל הוראה לפיה הנתבעת אינה מוכרת את המוצרים. בית המשפט קבע כי:

כל מי שמבצע רכישה באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת מאשר כי קרא את התקנון ותנאיו מוסכמים עליו. כלומר, לא נכרת כל הסכם מכר בין התובעת ובין הנתבעת.

במקרה זה התייחס בית המשפט לעובדה כי הנתבעת (החברה המנהלת את האתר) פנתה לתובעת והציעה לה לצמצם את נזקיה על ידי ביטול העיסקה בחברת האשראי - כאשר התובעת לא עשתה זאת, סרב בית המשפט להטיל את האחריות על הנתבעת.

לעומת זאת, בפסק דין זילברשייד (ת"ק (י-ם) 1598/07 מיכאל זילברשייד נ' גט איט בע"מ, לא פורסם) קיבל בית המשפט תביעה כנגד אתר מכירות על אף תקנון האתר המכיל סעיף המתנער מאחריות לאספקת המוצרים.

לטעם בית המשפט, כאשר בעת רכישת המוצר (ואף באישור אשר נשלח לתובע) לא מדגישים כי חברה אחרת היא שאחראית על אספקת הסחורה וקבלת התשלום, הרי שהאתר הוא שיהיה אחראי:

האדם הפשוט המבצע קניה באמצעות האינטרנט, אינו מסוגל להבין את הפרטים הקטנים וההתחכמויות של החברות המסתתרות מאחורי האותיות הקטנות ונראה לי, כי על בית המשפט להגן על הקונה התמים.

מקרה נוסף בו קיבל בית המשפט את התביעה נדון בפסק דין גבאי (ת"ק (ת"א) 11800/05 גבאי איציק נ' נטוויז'ן בע"מ – נט אקשן, לא פורסם).

לעומת פס"ד זילברשייד, במקרה זה בית המשפט קיבל את הטענה כי התובע קרא את תקנון האתר, אך קבע כי הנתבעת הציגה מצג לפיו היא אכן מטפלת בתלונתו של התובע כנגד הספק.

מאחר ועקב התרשלותה של הנתבעת בבירור התלונה עבר זמן רב מכדי שהתובע יוכל לצמצם את נזקו, הרי שהיא אחראית לנזקים אשר נגרמו.

פסק דין נוסף בו נתקבלה תביעה (ובמקרה זה - כתב אישום) כנגד אתר מכירות הינו פסק דין משרד המסחר והתעשיה (ת"פ 2722-07 משרד המסחר והתעשיה ת"א נ' גט איט בע"מ, לא פורסם).

בית המשפט קבע שאתר המכירות יהיה אחראי וזאת בשל המעורבות הגבוהה של אתר המכירות (אשר התבטאה, בין היתר, בהכרח החתימה על תקנון האתר, חוזה בין הגולש לבין אתר המכירות, בכדי לרכוש סחורה).