צפייה בהודעות דוא"ל

סעיף 2(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, קובע עונש מאסר למבצע האזנת סתר ללא היתר, כאשר האזנה מוגדרת בסעיף 1 גם כתקשורת בין מחשבים.

סעיף 1 לחוק האזנת סתר

בחוק זה –

"שיחה" – בדיבור או בבזק, לרבות בטלפון, בטלפון אלחוטי, ברדיו טלפון נייד, במכשיר קשר אלחוטי, בפקסימיליה, בטלקס, בטלפרינטר או בתקשורת בין מחשבים;

"בעל שיחה" – כל אחד מאלה:

(1) המדבר;

(2) מי שהשיחה מיועדת אליו;

(3) המשדר בבזק;

(4) מי שהמסר המועבר בבזק מיועד להיקלט אצלו;

למעט הנותן שירות של העברת מסר בבזק, למען זולתו או מטעם זולתו;

"האזנה" – האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר;

"האזנת סתר" – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה;

"בזק" – סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, המועברים באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכת אלקטרומגנטית אחרת;

"רשות בטחון" – כל אחד מאלה:

(1) אגף המודיעין במטה הכללי של צבא-הגנה לישראל;

(2) שירות הבטחון הכללי;

"חוק חסינות חברי הכנסת" – חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951;

"שר" – ראש הממשלה או שר הבטחון;

"פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

"קצין משטרה מוסמך" – קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה;

"פשע חמור" – פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר.

 

סגור

סעיף 2 לחוק האזנת סתר

(א) המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו – מאסר חמש שנים.

(ג) המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין או כדי לאפשר שימוש בו למטרה האמורה, דינו – מאסר חמש שנים.

 

סגור

הפסיקה ראתה בהודעות דואר אלקטרוני, כל עוד לא נקלטו על ידי מחשבו של הנמען, משום "שיחה", כך כדברי בית המשפט בפס"ד פילוסוף הראשון (ת"פ 40206/05 מדינת ישראל נ' אליעזר פילוסוף ואח', מיום 05/02/2007, פורסם בפסק-דין):

בחינת מסעה של הודעת הדוא"ל בטווח האלקטרוני ראוי שתיבחן מתוך השקפה כוללת על  תהליך תעבורת הדוא"ל מרגע שיגורו מנקודת המוצא ועד להגעתו למחשב היעד, מכאן שתפיסת המסר על מחשב ספק השרות מהווה תפיסה ב"זמן אמת" במהלך תהליך העברה ולפני שהסתיימה ה"תקשורת בין מחשבים", כהגדרת חוק האזנת סתר ל"שיחה".

לעומת זאת, כאשר התייחס בית המשפט בפס"ד פילוסוף השני (ת"פ 40206/05 מדינת ישראל נ' אליעזר פילוסוף ואח', מיום 18/09/2007, פורסם בפסק-דין) להודעות הדוא"ל המאוחסנות במחשב הנמען, קבע הוא להלן:

משהגיעה ההודעה למחשב הנמען ונאגרה שם, אין ולא יכול להיות ספק כי מחשבו של הנמען אינו נכלל בגדר "קווי התקשורת של המחשב" אלא המדובר במחשב גופו

באם הודעת הדוא"ל איננה נכנסת לגדר "שיחה", חוק האזנת סתר לא יחול על קריאתן. במצב זה אנו נפנה לא לחוק האזנת סתר כי אם לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אשר קובע בסעיף 4 עונש מאסר לחודר לחומר מחשב.

סעיף 4 לחוק המחשבים

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו -  מאסר שלוש שנים; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" -  חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979

 

 

סגור

כאשר קריאת הודעת דוא"ל איננה נכנסת לגדר האזנת סתר, הרי שחל עליה סעיף זה (ההבחנה חשובה לעניין קבילות ההודעה כראייה בהליך משפטי).

מה לעניין ספק שירות הדוא"ל?

לטעם בר שדה (יהונתן בר שדה, האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון (מהדורה שנייה, מרץ 2002, הוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ), עמ' 236), על ספק השירות מוטל איסור על גילוי או העברה של הודעות דוא"ל. לטעמו, חל על ספק שירותי הדוא"ל סעיף 32 לחוק הבזק:

עובד של בעל רשיון או מי שפועל מטעמו של בעל רשיון לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים