חיפוש באתר
סעיף 2(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, קובע עונש מאסר למבצע האזנת סתר ללא היתר, כאשר האזנה מוגדרת בסעיף 1 גם כתקשורת בין מחשבים.
סעיף 1 לחוק האזנת סתר
סעיף 2 לחוק האזנת סתר
הפסיקה ראתה בהודעות דואר אלקטרוני, כל עוד לא נקלטו על ידי מחשבו של הנמען, משום "שיחה", כך כדברי בית המשפט בפס"ד פילוסוף הראשון (ת"פ 40206/05 מדינת ישראל נ' אליעזר פילוסוף ואח', מיום 05/02/2007, פורסם בפסק-דין):
בחינת מסעה של הודעת הדוא"ל בטווח האלקטרוני ראוי שתיבחן מתוך השקפה כוללת על תהליך תעבורת הדוא"ל מרגע שיגורו מנקודת המוצא ועד להגעתו למחשב היעד, מכאן שתפיסת המסר על מחשב ספק השרות מהווה תפיסה ב"זמן אמת" במהלך תהליך העברה ולפני שהסתיימה ה"תקשורת בין מחשבים", כהגדרת חוק האזנת סתר ל"שיחה".
לעומת זאת, כאשר התייחס בית המשפט בפס"ד פילוסוף השני (ת"פ 40206/05 מדינת ישראל נ' אליעזר פילוסוף ואח', מיום 18/09/2007, פורסם בפסק-דין) להודעות הדוא"ל המאוחסנות במחשב הנמען, קבע הוא להלן:
משהגיעה ההודעה למחשב הנמען ונאגרה שם, אין ולא יכול להיות ספק כי מחשבו של הנמען אינו נכלל בגדר "קווי התקשורת של המחשב" אלא המדובר במחשב גופו
באם הודעת הדוא"ל איננה נכנסת לגדר "שיחה", חוק האזנת סתר לא יחול על קריאתן. במצב זה אנו נפנה לא לחוק האזנת סתר כי אם לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אשר קובע בסעיף 4 עונש מאסר לחודר לחומר מחשב.
סעיף 4 לחוק המחשבים
כאשר קריאת הודעת דוא"ל איננה נכנסת לגדר האזנת סתר, הרי שחל עליה סעיף זה (ההבחנה חשובה לעניין קבילות ההודעה כראייה בהליך משפטי).
מה לעניין ספק שירות הדוא"ל?
לטעם בר שדה (יהונתן בר שדה, האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון (מהדורה שנייה, מרץ 2002, הוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ), עמ' 236), על ספק השירות מוטל איסור על גילוי או העברה של הודעות דוא"ל. לטעמו, חל על ספק שירותי הדוא"ל סעיף 32 לחוק הבזק:
עובד של בעל רשיון או מי שפועל מטעמו של בעל רשיון לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים
