פגיעה בפרטיות

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע כי אין לפגוע בפרטיותו של אדם, כאשר זכות זו הינה אף זכות יסוד בחוק הישראלי, כפי שקובע סעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות

לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

 

סגור

סעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

 

סגור

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות אוסר, בין היתר, על צילום אדם כשהוא ברשות היחיד, פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו, וכן על שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח.

בנוסף אוסר סעיף 2 על פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם.

חשוב לשים לב כי הגדרת צנעת חייו האישייו הינה רחבה ביותר, וכוללת בתוכה את עברו המיני של האדם, מצב בריאותו ואף את התנהגותו ברשות היחיד.

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2) האזנה האסורה על פי חוק;

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד

(7) או (9);

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

 

סגור

איסורים אלו תקפים גם בשימוש בתמונות ברשת האינטרנט.

בעיה זו מתעוררת הן ביחס לתמונות המועלות על ידי משתמשים בשירותים שונים, כגון רשתות חברתיות ואתרי שיתוף תמונות, והן ביחס לתמונות המועלות על ידי בעלי האתרים עצמם, כגון תמונות המשמשות כפרסומת לאתר או שירותים כגון Google Street (הנוקטים באמצעים לטשטוש פניהם של המצולמים, על מנת להימנע מהבעיה שלעיל).

יודגש כי כאשר הנפגע כלל אינו מושא התמונה, קבעו בתי המשפט כי לא ניתן לומר כי השימוש בתמונה הינו לשם ריווח (ראו פס"ד שרצר ליאת (א 47047/07 (שלום ת``א) שרצר (בר) ליאת נ` סמירה (ריבה) רבקה, פורסם בפסק-דין), אשר עסק בפרסום תמונתה של אורחת בחתונתה של ידוענית).