(עדכון אחרון: 20.07.10)

אף שההימורים אסורים במדינת ישראל, במדינות רבות בעולם ההימורים הינם חוקיים, וכך ניתן לכאורה להפעיל שרת הימורים, אשר קהל היעד שלו הינו תושבי ישראל, במדינה בה ההימורים מותרים.

הבעיה היא מבחינת תחולת דיני העונשין של מדינת ישראל. לפי סעיף 7 לחוק העונשין, "עבירת פנים" אשר עליה חלים דיני העונשין מוגדרת כ- "עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל".

מצב בו שרת ההימורים מוצב במדינה אחרת אך פונה לקהל הישראלי הינו בעייתי, כדברי ההסבר להצעת החוק:

אין להרשות כי הפעלת אתר של הימורים אסורים באמצעות מחשב או שרת הממוקמים מחוץ לישראל, ישמשו כמגן מפני אחריות פלילית מאחר ועיקר הפעילות העסקית היא של מהמרים אזרחי ישראל ותושביה, זה ייעוד האתרים וזו גם תוצאתם

הדין האמריקאי והצעת החוק בישראל

האיסור בדין האמריקאי

בכדי להתמודד עם שרתי הימורים הממוקמים מחוץ לארצות הברית, נחקק (31 U.S.C. § 5361–5367) בשנת 2006 ה- Unlawful Gambling Enforcement Act.

חוק זה מבקש לפתור את בעיית ההימורים המקוונים בארצות הברית על ידי הטלת איסור על העברת כספים למפעילי האתרים (כמובן שחוק זה מתייחס אך ורק לשרתי הימורים הממוקמים מחוץ לארצות הברית, ולא להימורים מוסדרים).

חוק זה נחל הצלחה מסחררת – מניות חברות ההימורים צנחו בכ- 50% ביום אחד, וחברות הימורים רבות נטשו את ארצות הברית, ובצורה זו אין כל צורך לבחון היכן מתבצעים ההימורים.

הצעת החוק

הצעת החוק מבקשת לפתור את בעיית ההימורים המקוונים במספר דרכים, הן על ידי "ייבוש" המקורות הכספיים של אתרי ההימורים והן על ידי החלת דיני העונשין על אתרים הפונים לקהל הישראלי.

מבחינת החלת הדין הישראלי, מציעה הצעת החוק להוסיף את הסעיף הבא כסעיף 228א לחוק העונשין:

(א) הוראות סימן זה יחולו על אתר אינטרנט ישראלי.

(ב) המפרסם בישראל או באתר אינטרנט ישראלי, אתר אינטרנט או כתובת אלקטרונית של אתר אינטרנט – דינו מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2).

סעיף זה מבקש לאסור על פרסום משחקים אסורים ב"אתר אינטרנט ישראלי", כאשר אתר אינטרנט ישראלי, כדברי הצעת החוק, הינו:

"אתר אינטרנט" – אתר אינטרנט, יהא מיקום השרת אשר יהא, המפעיל משחקים אסורים;

"אתר אינטרנט ישראלי" – אתר אינטרנט, שמתקיים בו לפחות אחד מאלה:

(1) האתר הוא בעברית;

(2) האתר מאפשר תשלום בשקל חדש כמשמעותו בחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985 ;

(3) האתר כולל הימורים על תוצאות של משחקי ספורט המתקיימים בישראל, בין קבוצות ישראליות.

אנו רואים אם כן שלושה תנאים העוסקים בפניית והתאמת האתר לציבור הישראלי, אשר בהתקיים אחד מהם, אנו נראה באתר המפעיל משחקים אסורים כ"אתר אינטרנט ישראלי": האתר בעברית, האתר מאפשר תשלום בשקלים חדשים, האתר מאפשר הימורים על תוצאות משחקי ספורט הנערכים בישראל, בין קבוצות ישראליות.

או כדברי ההסבר להצעת החוק:

הצעת החוק מתייחסת לאתרים המכוונים לתושבי ישראל, היינו אתרים בעברית, במטבע ישראלי או שאינם נוקטים – כמקובל ברחבי העולם – בפעולות על מנת למנוע הימורים של תושבי ישראל, כאשר ההימורים נעשים בישראל והכספים נגבים מתושבי ישראל, למטרות עלומות

ישנם שינויים קלים נוספים אותם מבקשת הצעת החוק לקבוע, אך דומה כי התיקון המשמעותי ביותר אינו לחוק העונשין, כי אם דווקא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

הצעת החוק מציעה לנקוט בשיטה האמריקאית ולקבוע כי:

מנפיק לא ישלם לספק ביודעין, במישרין או בעקיפין, חיובים של לקוח בגין השתתפות במשחקים אסורים, לרבות משחקים באתר אינטרנט; עשה כן המנפיק, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

בדומה למצב בארצות הברית, מבקשת הצעת החוק להפוך את הפנייה ללקוחות ישראלים ללא כדאית.

למעשה, מדברי ההסבר להצעת החוק ניתן ללמוד שתיקון זה הינו התמריץ העיקרי להצעת החוק:

האמצעי היעיל ביותר להתמודדות עם הפעילות העבריינית הנו שלילת "מרחב המחיה" או "סביבת העבודה הטבעית" של אותה פעילות עבריינית. הצעת החוק, נועדה לשלול את האפשרות ממפעילי האתרים האסורים להגיע לקהל לקוחותיהם (נפגעיהם) הפוטנציאלי ולאיין את התמריץ הכלכלי הקיים כיום לאותם עבריינים, זאת באמצעות החלת החובות החוקיות על ספקי שירות לאותם אתרים שבלעדיהם הפעילות העבריינית אינה יכולה להתבצע

השאלה שנותרה, ולמעשה אחת הביקורות אשר הושמעו בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט (פרוטוקול מספר 417 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 14/01/07), הינה השאלה האם יש צורך בהצעת החוק.

כפי שציין עו"ד מאוד אבן-חן, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה:

אנחנו אוכפים היום את האיסור הזה בין היתר גם באינטרנט באמצעות החוק הקיים, כך שהעמדה העקרונית שלנו, לאו דווקא לגבי הימורים, היא שאנחנו לא צריכים לקיים או לקבוע איזשהו חוק חדש לגבי כל עבירה פלילית ולקבוע שהיא חלה באינטרנט, אלא האינטרנט הוא כמו כל מדיום אחר שאנחנו מפעילים עליו את חוק העונשין והוא קיים.

 

סגור

פס"ד קרלטון (בש 90861 (מחוזי תל-אביב) קרלטון נ` היחידה הארצית לחקירות הונאה, טרם פורסם) עסק בהפעלת אתר הימורים על ידי חברה שמרכז פעילותה ועסקיה הינו בגיברלטר, כאשר הנחת המוצא של בית המשפט הייתה שפעילות החברה בגיברלטר חוקית וכי ההימורים אינם אסורים שם.

השאלה אשר עמדה בפני בית המשפט הייתה "האם מקצת מהעבירה נעברה בישראל? או האם יתכן גם כי כל העבירה של עריכה או אירגון הימורים בוצעה בישראל?".

בית המשפט קבע כי לא יתכן קזינו ללא מהמרים, ואם כן – כאשר אנו עוסקים במרחב הווירטואלי, מיקום הקזינו ילך אחר מקומם של המתקשרים אליו ומהמרים אצלו:

אם תחום ביצוע עבירה הוא קו דמיוני הרי הוא תוחם בתוכו את השרתים בגיברלטר ואת המהמרים באינטרנט בכל מקום ומקום בו הם מצויים ביחד עם מחשביהם ומסכיהם, כשהם מהמרים באתר ההימורים

במקרה שלפניו, כאשר האתר פנה במובהק לקהל המהמרים הישראלי, קבע בית המשפט כי העבירה מתבצעת חלקה בישראל. במצב זה מובן מדוע תהתה ועדת החוקה, חוק ומשפט האם אכן יש צורך בציון מפורש בחוק כי חוק העונשין חל בנושא זה אתר המופנה לציבור הישראלי.

< האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו - לייעוץ משפטי פרטני ניתן ליצור קשר >

יצירת קשר

על מנת להתייעץ, צרו איתנו קשר:
שם:
דוא"ל:
הודעה: