האיסור בדין האמריקאי
בכדי להתמודד עם שרתי הימורים הממוקמים מחוץ לארצות הברית, נחקק (31 U.S.C. § 5361–5367) בשנת 2006 ה- Unlawful Gambling Enforcement Act.
חוק זה מבקש לפתור את בעיית ההימורים המקוונים בארצות הברית על ידי הטלת איסור על העברת כספים למפעילי האתרים (כמובן שחוק זה מתייחס אך ורק לשרתי הימורים הממוקמים מחוץ לארצות הברית, ולא להימורים מוסדרים).
חוק זה נחל הצלחה מסחררת – מניות חברות ההימורים צנחו בכ- 50% ביום אחד, וחברות הימורים רבות נטשו את ארצות הברית, ובצורה זו אין כל צורך לבחון היכן מתבצעים ההימורים.
הצעת החוק
הצעת החוק מבקשת לפתור את בעיית ההימורים המקוונים במספר דרכים, הן על ידי "ייבוש" המקורות הכספיים של אתרי ההימורים והן על ידי החלת דיני העונשין על אתרים הפונים לקהל הישראלי.
מבחינת החלת הדין הישראלי, מציעה הצעת החוק להוסיף את הסעיף הבא כסעיף 228א לחוק העונשין:
(א) הוראות סימן זה יחולו על אתר אינטרנט ישראלי.
(ב) המפרסם בישראל או באתר אינטרנט ישראלי, אתר אינטרנט או כתובת אלקטרונית של אתר אינטרנט – דינו מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2).
סעיף זה מבקש לאסור על פרסום משחקים אסורים ב"אתר אינטרנט ישראלי", כאשר אתר אינטרנט ישראלי, כדברי הצעת החוק, הינו:
"אתר אינטרנט" – אתר אינטרנט, יהא מיקום השרת אשר יהא, המפעיל משחקים אסורים;
"אתר אינטרנט ישראלי" – אתר אינטרנט, שמתקיים בו לפחות אחד מאלה:
(1) האתר הוא בעברית;
(2) האתר מאפשר תשלום בשקל חדש כמשמעותו בחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985 ;
(3) האתר כולל הימורים על תוצאות של משחקי ספורט המתקיימים בישראל, בין קבוצות ישראליות.
אנו רואים אם כן שלושה תנאים העוסקים בפניית והתאמת האתר לציבור הישראלי, אשר בהתקיים אחד מהם, אנו נראה באתר המפעיל משחקים אסורים כ"אתר אינטרנט ישראלי": האתר בעברית, האתר מאפשר תשלום בשקלים חדשים, האתר מאפשר הימורים על תוצאות משחקי ספורט הנערכים בישראל, בין קבוצות ישראליות.
או כדברי ההסבר להצעת החוק:
הצעת החוק מתייחסת לאתרים המכוונים לתושבי ישראל, היינו אתרים בעברית, במטבע ישראלי או שאינם נוקטים – כמקובל ברחבי העולם – בפעולות על מנת למנוע הימורים של תושבי ישראל, כאשר ההימורים נעשים בישראל והכספים נגבים מתושבי ישראל, למטרות עלומות
ישנם שינויים קלים נוספים אותם מבקשת הצעת החוק לקבוע, אך דומה כי התיקון המשמעותי ביותר אינו לחוק העונשין, כי אם דווקא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.
הצעת החוק מציעה לנקוט בשיטה האמריקאית ולקבוע כי:
מנפיק לא ישלם לספק ביודעין, במישרין או בעקיפין, חיובים של לקוח בגין השתתפות במשחקים אסורים, לרבות משחקים באתר אינטרנט; עשה כן המנפיק, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
בדומה למצב בארצות הברית, מבקשת הצעת החוק להפוך את הפנייה ללקוחות ישראלים ללא כדאית.
למעשה, מדברי ההסבר להצעת החוק ניתן ללמוד שתיקון זה הינו התמריץ העיקרי להצעת החוק:
האמצעי היעיל ביותר להתמודדות עם הפעילות העבריינית הנו שלילת "מרחב המחיה" או "סביבת העבודה הטבעית" של אותה פעילות עבריינית. הצעת החוק, נועדה לשלול את האפשרות ממפעילי האתרים האסורים להגיע לקהל לקוחותיהם (נפגעיהם) הפוטנציאלי ולאיין את התמריץ הכלכלי הקיים כיום לאותם עבריינים, זאת באמצעות החלת החובות החוקיות על ספקי שירות לאותם אתרים שבלעדיהם הפעילות העבריינית אינה יכולה להתבצע
השאלה שנותרה, ולמעשה אחת הביקורות אשר הושמעו בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט (פרוטוקול מספר 417 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 14/01/07), הינה השאלה האם יש צורך בהצעת החוק.
כפי שציין עו"ד מאוד אבן-חן, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה:
אנחנו אוכפים היום את האיסור הזה בין היתר גם באינטרנט באמצעות החוק הקיים, כך שהעמדה העקרונית שלנו, לאו דווקא לגבי הימורים, היא שאנחנו לא צריכים לקיים או לקבוע איזשהו חוק חדש לגבי כל עבירה פלילית ולקבוע שהיא חלה באינטרנט, אלא האינטרנט הוא כמו כל מדיום אחר שאנחנו מפעילים עליו את חוק העונשין והוא קיים.
