פס"ד אולג'ובס ותחיית הסוציאליזם המשפטי

פסק דינה של כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן בעניין אולג'ובס מהווה הזדמנות פז לדון במטרת דיני הקניין הרוחני וקרובי משפחתם החורגים, דיני עשיית העושר ולא במשפט, וכיצד זו כמעט והלכה לאיבוד במסגרת תפיסת העולם הקפיטליסטית.

פסק הדין בעניין אולג'ובס דן אמנם בעשיית עושר ולא במשפט, אך האמירה המוכלת בו, לפיה כאשר לא חלה הגנת זכות יוצרים "את שיקולי הסמכות להעניק סעד מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט על בית המשפט לשאוב מתחום דיני הקניין ומתחום דיני התחרות ההוגנת" מהווה קריאת השכמה והזדמנות נפלאה (אותה ניצל גם בית המשפט) לדון במטרות דיני הקניין הרוחני.

התרגלנו (ושמא הורגלנו?) לראות בדיני הקניין הרוחני כמובנים מאליהם ואת הקניין הרוחני כקניינו הבלעדי של "היוצר", זאת בין אם מדובר באמן גלמוד ובין אם מדובר למעשה בתאגיד ענק כגון חברות התקליטים הסוחרים למעשה ביצירותיהם של אחרים.

הקניין הרוחני הפך למטבע עובר לסוחר ואותנו מפתים בעלי הזכויות להאמין כי מצב דברים זה הינו מצב הדברים הנכון - כי זכות היוצרים אמורה להניב כסף רב לבעל הזכות ועל מערכת המשפט להגן על זכותו זו, כפי שאנו מצפים ממערכת המשפט להגן על כספנו.

האמנם? הבה נחזור צעד אחורה ונבחן מדוע אנו מגינים על זכויות היוצרים ואיזו מטרה הם נועדו לשרת, ואין מקום טוב להתחיל (ולמעשה לסיים) מאשר בדברי ההסבר להצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007:

דיני זכות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור. האיזון נדרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה, והבטחת תחרות חופשית והוגנת.

לא, כנגד מה שהאמנו, דיני זכויות היוצרים אינם ביטוי קפיטליסטי - הם לא נועדו לעודד את התעשרותם של בעלי היצירות או לנפח עוד יותר את כיסיהם הנפוחות של חברות התקליטים. דיני זכויות היוצרים נועדו להעניק ליוצר מונופול מסוים על האפשרות ליהנות מהיצירה, ובתמורה - לעודדים אותו ליצור ולתרום לחברה.

במצב דברים זה, מובנים וברורים דברי בית המשפט כי (ההדגשה במקור):

בעבר, טרום עידן האינטרנט המודעות כולן פורסמו בעיתונות הכתובה בהעדר אפשרות אחרת. בעידן זה חלק מהכנסות העיתונים היו ממודעות מסוגים שונים. עידן האינטרנט הביא עמו אפשרויות אחרות לפרסום מודעות. למעשה קביעה כי פעולותיה של Alljobs מהווה התעשרות בלתי צודקת תמנע באופן מעשי אפשרויות פרסום חלופיות ותגן על העיתונות הכתובה והמודל העסקי הישן. לא זו מטרתם של דיני עשיית עושר, לא זה תפקידו של בית המשפט.

איננו מעוניינים להגן על בעלי ההון כאשר הגנה זו פוגעת באינטרס החברתי.

בשעה טובה, לא הקפטליזם הוא שמנחה את מערכת המשפט בעניינים אלו כי אם האינטרס החברתי - היצירתיות וההתקדמות החברתית.